#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן הידור מצוה עד שליש?	"1) תוס' והרא""ש פרשו דצריך להוסיף שליש על האתרוג מצומצום שכשר לברכה<br>2) רש""י פירש דאם יש בפניו ב' אתרוגים צריך ליקח המהודר עם תוספת שליש [ותמהו האחרונים א""כ אין לדבר סוף, ותי' הפני משה דלא הטריחו אלא להוסיף בפעם ראשונה (ביה""ל ד""ה בצמצום, ערוה""ש סעי' א')]<br>להלכה, המחבר סותם כתוס' והרא""ש ואח""כ הביא שיטת רש""י, והגר""א הביא ראיה מירושלמי כשיטת רש""י (ביה""ל ד""ה בצמצום), ואם יש בו חשש פסול אע""פ דמעיקר הדין הוא כשר מ""מ לכו""ע צריך לקיים הידור מצוה עד שליש לקנות אחר לצאת כל הדעות (ביה""ל ד""ה אם)"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם מייקרים את השער?	"כתב המבי""ט (ח""ג סי' מ""ט) שלא יוסיף שליש אם עי""ז יגרום שיתייקרו אחרים יותר משליש (מג""א ס""ק א', כה""ח ס""ק ב')"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אם הולך ליקח או כבר לקח?	"לכו""ע אם כבר לקח ואינו יכול להחליפו אינו מחויב ליקח שנית (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ד'), אבל אם יכול להחליפו לפי תוס' והרא""ש בודאי צריך להחליפו (טור, רא""ש סוכה פ""ג, שעה""צ ס""ק א'), ולפי רש""י יש מח' אחרונים, המג""א (ס""ק ה') ס""ל דא""צ להחליפו אבל הגר""א (ס""ק ב') הביא ראיה מירושלמי דצריך להחליפו [והא דנקט רש""י ציור דבא לקנות אורחא דמילתא נקט] (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מצות?	"היש""ש ס""ל דוקא באתרוג דכתיב ביה הדר אבל בשופר ושאר מצות א""צ להדר שיהיה גדולים מ""מ טוב להדר אחר הנאה, אבל המג""א (ס""ק ב') חולק עליו דהגמ' סותם דצריך להדר בכל מצות, וכן ראינו ברש""י דכתב להדר בספרי תורה, וכן פסק המ""ב (ס""ק ב') [והמ""ב (ס""ק א') כתב דהמעלה באתרוג גדול הוא שלא יתמעט משיעור, אבל המג""א לקמן (סי' תרע""ב ס""ק ג') משמע דבעצם יש הידור באתרוג ולולב גדול, ואפי' המ""ב עצמו כתב דיש הידור בשופר גדול אע""פ דלא שייך שיתמעט]"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השיעור שליש מלגיו או מלבר?	"הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ', והרא""ש והשו""ע אזלי לקולא דספק דרבנן לקולא ודי בשליש מלגיו, אבל הגר""א (ס""ק ג') הביא הר""ן בסוכה (ט""ז ע""א) דכתב דעדיף טפי להחמיר במלבר {וצ""ב קצת}, וכן נקט הב""ח (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ד')"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השיעור שליש כפי שוות החפץ או מעות שהוציא?	"הבכורי יעקב (ס""ק ז') מסתפק בזה, ע""ש"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב""ה (ב""ק ט' ע""ב)?"	"1) רש""י פי' עד שליש משלו וצריך לעשות ואינו נפרע בחייו, אבל יותר משליש הקב""ה יפרע לו בחייו<br>2) הב""ח הביא רמ""ה דפי' עד שליש משלו דכל אדם צריך לשלם שליש, ואם הוא עשיר יכול להוסיף יתר על שליש ואין חייו נדחקין כמי שזימן לו הקב""ה שלא מיגיעו<br>להלכה, רוב ראשונים ס""ל כרש""י דאפי' עשיר א""צ להוסיף על השליש, וכן נקט המג""א (ס""ק ו'), והמ""ב (ס""ק ו') גם הביא שיטת הרמ""ה, ועוד מצינו ברבן גמליאל דהחמיר על עצמו לשלם אלף זוז לאתרוג מפני שמצות חביבות עליו (ב""י), וכ""כ הדרכ""מ (ס""ק א') דאם יש לו יותר צריך להוסיף יותר משליש, וכן הביא ראיה מר""ג דיתן כפי ממונו"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנדחק חייו האם הוא מחויב לשלם שליש להידור מצוה?	"כתב הביה""ל (ד""ה יותר) דלכאורה לפי הרמ""ה אפי' עני צריך להדר בשליש ורק העשיר יותר משליש, וכן משמע מהראב""ד דכתב דאפי' אם יש לו מעט [ודחה הביה""ל דאפשר דהיינו מי שנכנסיו מועטין אבל אין חייו נדחקין], ולפי רש""י ורוב ראשונים ליכא הכרח כלל אלא שהביה""ל מצדד דא""צ לדחוק את עצמו בשביל הידור מצוה דשליש, וכן הוא דעת היש""ש דא""צ להוסיף שליש (מג""א ס""ק ז') [והיש""ש מקיל טפי דמי שנדחק חייו א""צ לעשות גוף המצוה אבל בזה לא קיי""ל כוותיה וכמ""ש בסמוך, וכ""כ ביה""ל (ד""ה אפילו)]<br> "	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם אסור לבזבז יותר מחומש על מצוה עוברת, 1) מהו פשט בגמ' קידושין (כ""ט ע""ב) במי שאין לו אלא ה' סלעים וצריך לעשות פדיון הבן או עליית הרגל 2) מדוע שילם רבן גמליאל אלף זוז לאתרוג?"	"1) בתחילה הביה""ל (ד""ה אפילו) רצה לחדש דבאמת מחויב לבזבז כל ממונו בשביל מצוה עוברת ודוקא כפי שויה הרגיל, אבל העלה דבדרך כלל אין לבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות אבל מי שנדחק לחייו ומתפרנס ממלאכתו ולא יתחזק מצבו אם אינו מוציא מעות אלו א""כ הוא מחויב להוציא חמשה סלעים אלו [וזהו דלא כיש""ש דס""ל דמי שנדחק חייו א""צ להוציא מעות לקיים המצוה], וכן מבואר מירושלמי דצריך להוציא ממונו לקיים מצות תפילין וציצית אלא שא""צ לחזור על הפתחים אלא בשביל נרות חנוכה וד' כוסות ונרות שבת [ותמה הביה""ל אם למצות אלו מחויב לחזור על הפתחים כ""ש בשביל מצות מן התורה, ואין להביא ראיה מירושלמי די""ל דהירושלמי לשיטתם דסברי דיש מצוה להכין המצוה ג""כ ועל זה אמרינן דאינו מחויב לחזור על הפתחים להכין המצוה לעשותו אבל בודאי צריך לחזור על הפתחים לקיים המצוה, והביה""ל מסיים דלכל הפחות יהא מחויב לחזור על הפתחים לבקש מישראל לשאול תפילין], והחזו""א (סי' קמ""ט ס""ק ג') תי' שפדיון הבן שאני דהוי חוב ממון, ועוד מצדד דהוא מחויב להפריש חומש למצות ואפי' אם לא הפריש מ""מ חומש נכסיו משועבד למצות [ועי' שבט הלוי (ח""ד סי' ס""ד) שמפקפק בדבריו] 2) כתב הערוה""ש (סעי' ד') דודאי היה פחות מחומש נכסיו והיה רק לדוגמא בעלמא, וביאר הביה""ל (ד""ה אפילו) דהשבח דר""ג היה דבזבז על הספינה לשלם יותר מכדי דמיה"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להוציא מעות בשביל מצוה?	"כתב החיי""א (כלל ס""ח סעי' ט""ז) בשם הזוהר (פרשת תרומה) דטוב יותר להוציא מעות על מצוה כדכתיב (שמואל ב' כ""ד) ויאמר דוד לארונה וגו' ולא אעלה עולות לה' חינם, והכה""ח (סי' תנ""ד ס""ק מ') הביא מהאריז""ל דכשהיה קונה איזה מצוה כגון תפילין או אתרוג לא היה מקפיד לדעת כמה יתן במצוה ההיא אלא היה פורע כל מה שהיו שואלים אותו בפעם ראשונה והיה אומר למוכר הרי המעות לפניך קח כל מה שתרצה וכמ""ש הזוהר"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לבזבז שלא לעבור על לא תעשה?	"כתב הרמ""א דמחויב לבזבז כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה, וכ""ש שלא לעבור על איסור כרת ומיתת ב""ד, ואע""פ שיצטרך לחזור על הפתחים (מ""ב ס""ק י'), ומיהו כתב החת""ס דלא תעשה שאין בו מעשה [כגון איסור נותר] דינו כמצות עשה דאין לבזבז יותר מחומש, ומצד שני ביטול מצות עשה שיש בו מעשה [כגון אכילת פירות שביעית או טעם כעיקר] מחויב לבזבז כל ממונו, וכ""כ הפמ""ג (א""א ס""ק ח') לגבי בל יראה בפסח, וכ""כ פתח""ת (יו""ד סי' קנ""ז ס""ק ד') בשם משנת חכמים {וכן מדויק במ""ב (ס""ק ט') דצריך לבזבז כל ממונו שלא לעשות שום מעשה נגד רצון השי""ת}, וע""ע ברע""א (יו""ד סי' קנ""ז) בשם ריב""ש (סי' שפ""ז) דמחמיר בלאו שאין בו מעשה"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלאו דרבנן?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ו') מסתפק אם מחויב להוציא כל ממונו שלא לעבור על לאו דלא תסור, והפתח""ת (יו""ד סי' קנ""ז ס""ק ד') הביא מחוו""י דצריך להוציא כל ממונו, וכ""כ החפץ חיים (הל' רכילות כלל א' במ""ח ס""ק י""ב) והאג""מ (אבה""ע ח""א סי' נ""ז)"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום איבת מלכות?	"המג""א (ס""ק ח') רצה לדייק ממעשה דבר קמצא דמותר להקריב בעל מום על המזבח משום איבת מלכות, ודחו האחרונים (פמ""ג א""א ס""ק ח') דשאני התם דהיה ספק פיקוח נפש (מ""ב ס""ק ט') {ויתכן דכוונת המג""א ג""כ דוקא במקום ספק פיקוח נפש}"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שבועת שוא?	"כשנשבע מחמת ממון מקרי שבועת אונסים ואינו עובר על איסור שבועה וכמ""ש ביו""ד סי' רל""ב (מג""א ס""ק ח', ביה""ל ד""ה יתן)"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה פדיון הבן או מצות ד' מינים?	"כתב המג""א (ס""ק ח') דיעשה ד' מינים דהוא מצוה עוברת, אמנם כתב הבכורי יעקב דאם יכול לשאול ד' מינים מחבירו יקיים פדיון הבן (ביה""ל ד""ה ועיין) "	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה אתרוג ונמצא שהיה נרקב?	"לגבי בהמה שנמצאת טריפה אמרינן דהיה בחזקת כשרה ונעשה טריפה ביד הלוקח ועליו להביא ראיה ואפי' אם הוא מוחזק על המעות צריך לשלם למוכר, והכא כתב הבאה""ט (ס""ק ד') בשם השלטי גיבורים המוציא מחבירו עליו הראיה [וכן מובא בביה""ל (ד""ה ועיין)] דמשמע דאם הלוקח מוחזק על המעות אינו מחויב לשלם למוכר, ועי' במ""ב עו""ה דיש נדון אם לאו דוקא אלא שבדרך כלל הלוקח מוחזק או דלמא יש חילוק בין אתרוג ובהמה, ע""ש, וכתב הערוה""ש (סעי' ה') דאם לא היה זמן ארוך אצל הלוקח בודאי נרקב אצל המוכר וחוזר אלא שפעמים מוכרים סתם על המזל וא""כ פסידא על הלוקח"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שילם ולא משך האתרוג?	"כתב הפמ""ג דהכא העמידו דבריהם על דין תורה דמעות קונות ושניהם אינם יכולים לחזור (ביה""ל ד""ה ועיין), וכ""כ רע""א לעיל (סי' תרמ""ט סעי' ב'), וע""ע בגר""א (חו""מ סי' קצ""ט ס""ק ו') דמפקפק בזה"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהזיק אתרוג של חבירו?	"מהר""ם מינץ (סי' קי""ג) כתב דאינו חייב אלא אתרוג כשר לברכה אלא שצריך לשלם לו השוות של אתרוג גדול יותר מקטן שלאחר החג, אכן החכם צבי (סי' ק""כ) ושבות יעקב (ח""ב סי' כ""ט) חולקים עליו דהרי ראוי למוכרו לאחר אלא צריך לשלם לו כל דמי האתרוג (באה""ט ס""ק ד'), אמנם כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דזהו דוקא אם הזיקו במזיד אבל אם הזיקו בשוגג אפי' החכם צבי מודה דיכול לפטור את עצמו באתרוג קטן, [וצ""ע דאדם מועד לעולם (פסק""ת אות ו')], ועוד כתב הפמ""ג (שם) דאם הזיק אתרוגים של מוכרי אתרוגים בודאי צריך לשלם דמיהם [היינו כפי מה ששילם המוכר ולא כפי מה שיכול להרויח מהם (פסק""ת שם)]"	סימן תרנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ליטול אתרוג מהודר לעצמו או ליתנו לרבו או אביו?	"הבכורי יעקב (ס""ק ט""ז) הביא שכנה""ג דא""צ להניח אתרוג כדי שאחר יקחנו בשביל גדול הדור דאין חולקין כבוד לרב דיותר קרוב אצל עצמו לעשות מצות השי""ת, ועל פי זה כתב הבכורי יעקב דא""צ לכבד אביו בזה דקיי""ל כיבוד אב משל אב ולא משל בן וכ""ש שאין חייב לכבדו במצוה של השי""ת, וכ""כ רשז""א בהליכות שלמה, אמנם כתב השע""ת (סי' תרנ""ח ס""ק י""ב) דזהו רק במצוה המוטלת על כל איש מישראל אבל במצות המשותפות כגון קריאת התורה פשיטא דצריך לכבד התלמידי חכמים, אכן השע""ת הביא מור וקציעה (סי' תר""ס) שחולק על השכנה""ג וס""ל דהכא איכא כבוד התורה וגם הוי זלזול הרב וגם הוי עני המהפך בחררה דהרב ודאי עני הוא אצל מצוה זו וממילא כבוד התורה עדיף אבל מסיים דאין למחות במי שחזרן אחר מצות דאיכא נמי תרתי דהיינו כבוד שמים דמצוה וגם מרבה מעות צדקה {ואין זה ממש עני המהפך בחררה דאין כאן פסיקת דמים}"	סימן תרנו סעיף א		
